<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן פ"א</h1>
<h2>דף לא:</h2>
והמשלח בשתי חותמות או בחותם אחד וחזר על חותמיו ולא הכירן חוששין שמא זייף אבל אין צריך לחזור ולראות אם יכירם אם לאו חזקה לא טרח לזייף. השולח לחבירו על ידי גוי או על יד ישראל החשוד ראוי לשלוח ולהגיד לו שסימן פלוני ציין עליו וכן יודיע לשליח שהוא מודיע לחבירו איך סתמו וחתמו שעל ידי כן יראים יותר ונמנעין מלזייף ע"כ.
<h2>דף לט.</h2>
אלו הדברים שצריכין חותם או שני חותמות. אמר רב ח'ב'י'ת' בחותם אחד אסור בחותם בתוך חותם מותר. פי' ח'ב'י'ת' חתיכת דג שאין בה סימן בשר יין תכלת. ח"ח מפ"ג בחותם אחד מותרין פי' ח"ח מפ"ג חלב חלתית מורייס פת גבינה ואמרינן בירושלמי [פ"ב ה"ה] טעמיה דרב כל דבר שאיסורו מגופו אסור בחותם אחד. משום תערובות מותר בחותם אחד. ומפתח אינו מועיל במקום חותם אחד אבל מפתח וחותם מועיל בחותם בתוך חותם וכן דעת הרשב"א ז"ל ואות אחת כחותם אחד ושתי אותיות כשתי חותמות. כתב רבינו האיי ז"ל בתשובה ישראל ששלח גבינה לחבירו על ידי גוי וכתב לו חותם כך וכך על כל גבינה וגבינה אם ישראל זה שבאו לו הגבינות מכיר החותם שאינו מזוייף מותרין באכילה ואם אינו מכיר החותם לא יאכלם עד שיגיע לידי מי שיכירם ויודע שאינו מזוייף ע"כ.
